איך בוחרים כיוון מקצועי נכון ומגשימים חלומות וקריירה

מאת: אירית רוטרובין – יועצת תעסוקתית מוסמכת בשיטת ד”ר הולצמן
מאבחנת בשיטת כירולוגיה פסיכו-דיאגנוסטית
אבחון וניתוח אישיות והכוונה מקצועית על בסיס ניתוח תבניות וטביעות כף היד ואין לו קשר לעתידנות ומיסטיקה

בריאות טובה ומערכת יחסים משביעת רצון עם הזולת הם מפתחות ראשיים לאושר. סקרים מוכיחים, שקריירה מגשימה היא אחת מהדאגות האישיות החשובות ביותר שלנו.

עם זאת למרות חשיבותה , אנשים רבים מתוסכלים מעבודתם ועוסקים בעבודות משעממות, מלחיצות ,או כאלו אשר אין בהם סיכויים רבים להתקדמות. בעוד שישנם אנשים, שמחליטים לשאת בעול של מקצוע לא מגשים , בהתנחמם ביציאה לגמלאות. אחרים נוטים לעבור ממקצוע למקצוע, ללא מחויבות וריכוז רבים.

באופן אידיאלי, הקריירה שלנו צריכה להיות יותר ממקצוע או פעילות המספקים את צרכי הקיום הבסיסיים  שלנו.
המקצוע צריך להיות ייעוד , או פעילות, אשר מספקת תחושה של הגשמה עצמית , הערכה עצמית או תרומה לחברה.

אף שהקריירה אינה צריכה להעסיק את כל הזמן, הכישרון והמרץ שלנו.
היא צריכה לקדם את רווחתנו המקצועית, הרוחנית והאישית ולספק הנאה, אתגר והזדמנות לצמיחה אישית.

גם השקעה מופרזת בעבודתנו נוטה לפצות חיי חברה כושלים , או להוות בריחה ממערכת יחסים קשה, או מבעיות אחרות.
כשמקצוע משמש הימנעות ממחויבות אחרות ,או דרך לפצות תחושות של בדידות או ייאוש, הוא לא ייצור תחושות רווחה ושביעות רצון לטווח רחוק.

הגורמים המשפיעים עלינו ב- בחירת מקצוע

יש ביכולתו של האבחון בכף היד לנגוע  במדויק בדמויות ההורים שלנו ולהתוודע להחלטות הלא מודעות שספגנו מילדותינו

ואשר חודרות, לתחומי  העניין והרגש הראשוניים שלנו ומכאן אנו עושים את רוב החלטתנו בחיים.

ההחלטה מה אני לומד בעתיד ברובה כנראה באה מהורינו , בין אם אלו הן השפעות מודעות או לו.
רצון ההורים הוא לראות אותנו בתחום מקצועי מסוים שמשמעותו ” מקצוע נחשב “.

“והתקליט ” של דברי ההורים ממשיך להשפיע עלינו , לעיתים קרובות ומוביל אותנו לבחירת מקצוע שאינו מתאים
לנו כלל .

במקרים מסוימים , בחירת הלימודים כרוכה בהתמרדות נגד לחץ ההורים ומשיגה תוצאות הפוכות.
ובמקרים מסוימים אחרים אנו נוטשים כישרון ייחודי שלנו כדי להכעיס את הורינו, בעוד שתחומים אלו היו עשויים כנראה, להוות את זרעיה של קריירה מרשימה.
בעתיד אולי נגלה כישורי ילדות אלו מחדש ונחזור אליהם .

 

מידע על כישורנו הבסיסים ועל כיוון הקריירה שלנו נראה באבחון כף היד בצורה ,במוצקות, במרקם העור , בטביעות האצבעות ובמבנה האגודל .
אפשר לראות את הקווים הללו כבר אצל תינוק בן יומו וההסבר הביולוגי הוא שהחומר הצינטולוגי המרכיב את המוח-מערכת העצבים, ותאי כף היד זהים לחלוטין . זה הוא גם האזור היחידי בגוף האדם בעל התאמה כזאת.

התוצאה היא קווים ותבניות בכף יד שהם סך החוויות והזיכרונות שהאדם עבר מאז לידתו.
קווי היד מורים על מידת “ההתבססות ” שלנו בכיוון קריירה מספקת ועל רמת ההגשמה של ייעוד חיינו.
מכוון שהקווים מסוגלים להשתנות תמיד, הם משקפים את התובנה שחלה באדם ויכולת החשיבה משתנה, התוצאה היא  שהיד יכולה להדריך  אותנו בהתמדה בנוגע לכיווני קריירה והגשמה אישית.

בחלקים של היד נראה את שפע הכישרונות ופוטנציאל של כישורים ייחודיים, חשיבה אנליטית או יצירתית ,אינטליגנציה ,תקשורת בין אישית ,בעיות קשב וריכוז ,תחושות ניכור והעדר הערכה עצמית, בעיות רגשיות ועכבות ועוד.

תחומי עניין אשר נראים בסוג וגודל האצבעות ובטביעות האצבעות .

בעוד כולנו צריכים להתחשב במגבלותינו ובמגרעותינו, אנו צריכים גם לשחרר רגשות, כעסים  אותם אנו נושאים עמנו לעיתים קרובות, מאז הילדות. וטוב וחשוב כמה שיותר מוקדם הצטברות כעסים גורמת לנו לקושי בחיים .
סוגי היד הבסיסיים  משקפים ” תכונות מקור” מסוימות, שהם כמו תוכנת מחשב חי אשר מאפשרות לנו להגיע להגשמה בחיים.
ובו בזמן, תכונה בסיסית עשויה להצביע על הצורך לפתח תכונה משלימה, כדי להגיע לרמת שלמות ושביעות רצון אישית גבוהה יותר.

זה נכון במיוחד כאשר מסלול הקריירה שלנו נראה נדוש, או מתסכל
לדוגמא : מנהל חשבונות
שידיו מורות על ייעודו הנכון, הוא בעל יכולת ארגון, מתעניין בפרטים ובניתוח קר ומדויק של נתונים , קריירה חילופית עשויה להיות עבודה  בניהול תיאטרון, כלומר – ניהול כספי, ייעוץ, מכירות .
הדבר אינו כרוך בהכרח בשינוי קריירה מוחלט, אלא בהסבת קריירה, התחלה במקצוע חדש ומשלים.

 

גם לגיל יש תפקיד חשוב במציאות המקצועית שלנו. כל 7-10 שנים אנו עוברים מחזורי חיים חשובים, אשר משקפים צרכים אישיים ומקצועיים שונים וכרוכים בשינויים תמידיים,  אף אם אלו משתנים בהתאם לכל אדם,

 

מחזורי החיים הבסיסיים הם :

• שנים מוקדמות     20-30  שנות בנייה, זמן לגיבוש ו- בחירת מקצוע  זמן להזדמנויות ולחיפושים.
• שנות בנייה          30-40  התפתחות בקריירה ,זוגיות והקמת משפחה ואתגרים שונים.
• שנות מעבר          40-50 גוברת צמיחה אישית. תקופת מצב כלכלי יציב ,הזדמנויות חדשות.
• שנות ההתבגרות  50-60  שנות התלהבות נמוכה וירידה בפעילות תקופה זו עשויה להיות גם תקופה לגילויים חדשים ולכיוון מקצועי חדש
• שנות גיל הזהב    +  60 תקופת רגיעה, בדידות, או שעמום הן יכולות להיות זמן לשימוש יוצר, בניסיון החיים ובמצבור החכמה בתחומים שונים של יצירתיות, כתיבת ספרים הנאה משפחתית ועזרה לזולת.

חשוב לזכור ש”מזל ” למראית עין, אינו מהווה ייעוד.

אולם על ידי מודעות אישית עם שאיפותינו, כישרונותינו וכישורנו העמוקים ביותר, אנו יכולים להתחיל למשוך אלינו אנשים, הזדמנויות ,ונסיבות, אשר פותחים את הדלת לתחומי קריירה מספקים ותכליתיים.
אם האדם מרוצה ממקצועו ,מפרנסתו ומחייו אין לא בעיה.

אבל !  אם קיימת תחושת חוסר מנוחה, או תסכול נוקבת והאדם מרגיש שהוא הגיע לפרשת דרכים בחייו, ייתכן שיש צורך לפתח ולשלב כישוריים שיש לו ניסיון בהם בצדדים אחרים ,יצירתיים יותר וזאת כדי לפתח את הפוטנציאל הטמון בו .

שילוב בין חדש וישן יוביל אותו לאיזון בין הצדדים ולהגשמה עצמית.

מקור הכתבה : מאת: אירית רוטרובין – יועצת תעסוקתית מוסמכת בשיטת  ד”ר הולצמן
מאבחנת בשיטת כירולוגיה פסיכו-דיאגנוסטית
אבחון וניתוח אישיות והכוונה מקצועית על בסיס ניתוח תבניות וטביעות כף היד ואין לו קשר לעתידנות ומיסטיקה

https://www.profind.co.il/article.asp?ar=3